אינסייט: בינה מלאכותית בבדיקת נאותות — מה היא עושה ומה לא

סקירה בהיקף. חדר נתונים יכול להכיל מספר גדול של מסמכים. תוכנה יכולה לעבור עליהם, למיין לפי סוג ולשלוף את הסעיפים, התאריכים, הצדדים והסכומים שסוקר היה מחפש אחרת ידנית.

זיהוי ישויות. אותה חברה מופיעה בשם מסחרי, בשם רשום ובתעתיק; אותו אדם מופיע עם שם אמצעי ובלעדיו. התאמת הרשומות האלה בין מסמכים היא עבודה חוזרת שתוכנה עושה באופן עקבי, והיא מראה אילו שמות שייכים יחד.

איתור דגלים אדומים. דפוס כמו סעיף שינוי שליטה, ערבות שיושבת מחוץ להסכם הראשי או תאריך שסותר מסמך אחר יכול להיות מסומן כדי שאדם יסתכל עליו. דגל הוא הזמנה לקרוא, לא ממצא.

מהותיות. אם סעיף חשוב או לא תלוי בעסקה, במחיר, ברמת הסיכון שהלקוח מוכן לה ובשאר התנאים. זה שיפוט על העסקה הזו, וכלי שלא הוסבר לו הקשר העסקה אינו יכול לשפוט אותו.

הקשר מחוץ למסמכים. מסמך חסר, מוניטין של צד שכנגד, שיחה עם ההנהלה: אף אחד מהם אינו בחדר הנתונים ולכן אי אפשר לסמן אותו משם.

אחריות. מאחורי תוצר שנבדק עומד אדם או צוות. תוכנה שהפיקה טיוטה ראשונה היא כלי בתהליך, לא צד בו.

במערכים מנוהלים היטב הדפוס בדרך כלל זהה: הטכנולוגיה מרחיבה את היקף הכיסוי, המומחים מובילים. כל ממצא מקושר למסמך ולקטע שממנו בא, כך שסוקר יכול לבדוק אותו במקום לסמוך עליו. ממצא צריך להיות ניתן למעקב עד מקורו.

שואלים ארבעה דברים. מה נקרא וכמה ממנו. איך ממצאים קשורים למקורותיהם. מי בודק אותם לפני שהם יוצאים. ומה התהליך עושה כשהוא לא בטוח: תהליך טוב אומר זאת ואינו ממלא את החסר.

טענה שאינה עונה על אלה היא שיווק. טענה שעונה עליהן היא תיאור של תהליך שאפשר לבדוק.